כסרא סמיע הינו יישוב כפר בעל צביון מסורתי, על כן איתור המשתתפות לתכנית "שער לתעשייה" שהתקיימה בו לא הייתה פשוטה. הנשים שבסופו של דבר בחרו להשתתף בתכנית סיימו אותה בשביעות רצון.
טווח הגילאים של המשתתפות בתכנית רחב וכולל נשים בנות 18-19 שמחפשות עבודה בטרם יתחילו ללמוד באקדמיה לצד אימהות צעירות בשנות העשרים לחייהן שמחפשות עבודה יציבה עם בטחון תעסוקתי. הזאר רבאח, מקדמת תעסוקה מטעם מרכז ריאן בכסרא סמיע מציינת כי המגמה היא לפתוח לנשים הללו את אפשרויות התעסוקה הקיימות, גם ללא השכלה אקדמית, "המטרה היא לחשוף את הנשים לכך שיש הכשרות שאפשר לעבור ובסופן לקבל תעודה מקצועית, כך שההשתלבות בעבודה במפעלים היא לא רק כעובדות ייצור אלא כבעלות הכשרה מקצועית."
כחלק מהתכנית עברו הנשים והכנה לתעשייה באמצעות סיורים במפעלים והרצאות, לצד הרצאה להעצמה אישית וקורס לחיזוק העברית. המשתתפות ציינו כי הן היו שמחות אם קורס העברית היה ארוך יותר, בכדי להגיע לרמה של דיבור שוטף.
"בכפר, העבודה במפעלים לא נתפסת כעבודה המתאימה לנשים, מטעמי מסורת" מסבירה רבאח. הסיורים במפעלים ביקשו "לשבור" את מוסכמה זו, ולהציג בפני הנשים מגוון מקצועות המתקיימים בסביבה שמתאימה להן. רבאח מציינת לטובה את מפעל סנמינה במעלות ואת מפעל פלסאל בלבון, שענו על ציפייה זו. "בסנמינה נכנסנו למחלקות שמתאימות לאוכלוסייה, היה סנכרון בין הציפיות של הנשים לבין המקצועות אליהן נחשפנו. מלבד זאת, ההדרכה שעברנו במפעל סייעה ברמה הפרקטית להבנה של ההכשרות הדרושות, היה קישור בין עבודה להכשרה. כך, לא רק נחשפנו לתעשייה, אלא זכינו להכוונה גם בזיהוי מגוון המשרות המתאימות לאוכלוסייה וגם בהכשרות הדרושות למקצועות אלה. בעקבות הסיור בסנמינה, שתי משתתפות החליטו שהן מעוניינות לעבור הכשרה מקצועית, האחת בתחום בקרת איכות והשנייה בתחום ההלחמות העדינות."
במפעל פלסאל זכו המשתתפות לשמוע סיפור אישי של עובדת שהתחילה כאורזת, נשלחה על ידי המפעל להכשרה וכיום היא מבקרת איכות. "הסיפור האישי הזה לימד את הנשים שיש אפשרות להתקדם, גם אם מתחילים מלמטה" מספרת רבאח, "ובכלל הסיור במפעל היה מאוד מעשיר."
"הסיורים הדליקו להן ניצוץ בעיניים" מסכמת רבאח, "התכנית הייתה חוויה חיובית עבור הנשים והן הביעו שביעות רצון על השתתפותן בה."
טווח הגילאים של המשתתפות בתכנית רחב וכולל נשים בנות 18-19 שמחפשות עבודה בטרם יתחילו ללמוד באקדמיה לצד אימהות צעירות בשנות העשרים לחייהן שמחפשות עבודה יציבה עם בטחון תעסוקתי. הזאר רבאח, מקדמת תעסוקה מטעם מרכז ריאן בכסרא סמיע מציינת כי המגמה היא לפתוח לנשים הללו את אפשרויות התעסוקה הקיימות, גם ללא השכלה אקדמית, "המטרה היא לחשוף את הנשים לכך שיש הכשרות שאפשר לעבור ובסופן לקבל תעודה מקצועית, כך שההשתלבות בעבודה במפעלים היא לא רק כעובדות ייצור אלא כבעלות הכשרה מקצועית."
כחלק מהתכנית עברו הנשים והכנה לתעשייה באמצעות סיורים במפעלים והרצאות, לצד הרצאה להעצמה אישית וקורס לחיזוק העברית. המשתתפות ציינו כי הן היו שמחות אם קורס העברית היה ארוך יותר, בכדי להגיע לרמה של דיבור שוטף.
"בכפר, העבודה במפעלים לא נתפסת כעבודה המתאימה לנשים, מטעמי מסורת" מסבירה רבאח. הסיורים במפעלים ביקשו "לשבור" את מוסכמה זו, ולהציג בפני הנשים מגוון מקצועות המתקיימים בסביבה שמתאימה להן. רבאח מציינת לטובה את מפעל סנמינה במעלות ואת מפעל פלסאל בלבון, שענו על ציפייה זו. "בסנמינה נכנסנו למחלקות שמתאימות לאוכלוסייה, היה סנכרון בין הציפיות של הנשים לבין המקצועות אליהן נחשפנו. מלבד זאת, ההדרכה שעברנו במפעל סייעה ברמה הפרקטית להבנה של ההכשרות הדרושות, היה קישור בין עבודה להכשרה. כך, לא רק נחשפנו לתעשייה, אלא זכינו להכוונה גם בזיהוי מגוון המשרות המתאימות לאוכלוסייה וגם בהכשרות הדרושות למקצועות אלה. בעקבות הסיור בסנמינה, שתי משתתפות החליטו שהן מעוניינות לעבור הכשרה מקצועית, האחת בתחום בקרת איכות והשנייה בתחום ההלחמות העדינות."
במפעל פלסאל זכו המשתתפות לשמוע סיפור אישי של עובדת שהתחילה כאורזת, נשלחה על ידי המפעל להכשרה וכיום היא מבקרת איכות. "הסיפור האישי הזה לימד את הנשים שיש אפשרות להתקדם, גם אם מתחילים מלמטה" מספרת רבאח, "ובכלל הסיור במפעל היה מאוד מעשיר."
"הסיורים הדליקו להן ניצוץ בעיניים" מסכמת רבאח, "התכנית הייתה חוויה חיובית עבור הנשים והן הביעו שביעות רצון על השתתפותן בה."